רוח שורקת בין קני סוף
פרחי אביב נוטפי צוף
מעטרי הר טרשים חשוף
נוף בדמעה עטוף
ארץ בחן צרוף
שיער שחור הפך כסוף
כאב ברכיים בכול הגוף
הצעד כבד הנפש רוצה לעוף
צועקים יא אלוף
לזה שעושה 300 יום מילואים רצוף
ומרגיש כמו ילד נזוף
מחייך במבוכה ונשק שלוף
חמוקי הר ירוקים
מדי צבא שחוקים
משימוש יתר זמן ומרחקים
פתגמי סרק ממורקים
לבאר ששותים יורקים
תרסי עץ ישנים חורקים
כותל יחיד שותק פתקים
מכורה לה נשבענו אמונים
כך חונכנו מאז שהיינו קטנים
כולנו חכמים ממש גאונים
מטפסי ציפורנים אוכלי אבנים
תבן וכזב שרשרת פנינים
גם שלא נשאלים עונים
תקיעת שופר צלילי פעמונים
בגבוב שקר מחפשים כנות
נותנים לתיקווה כול יום הזדמנות
מדינה שעוברת שוב טירונות
עם נר החמץ מחפשים הגינות
מה שהייתי פעם מזמן
בין איש בוגר לילד קטן
ברווח בין הבית לגן
בין הסנטר לזקן
בין ריח זבל ניחוח שושן
בואדי מילל תן
הנער שהייתי הלך לאן?
פרחים נובטים צומחים ונובלים
ים מגביע ומנמיך גלים
מהלכים בין אור לצללים
בין שקט לרעם צלילים
האם נשברו כול הכלים?
האם ישתנו הכללים?
ארץ מולדת רווית צער
ביננו הולך וגודל הפער
מי העומד בשער?
שבת מגיעה דומעת
עוד רגע מהמצב משתגעת
שום דבר לא מניח הדעת
מוזגת תירוש לכוס הברכה
מזלפת טיפה של סליחה
מנסה לתפילה לשזור חוט של שמחה
ארץ מולדת מפריחה ניחוחה
הרים וגבעות מכוסי פריחה
צמד נרות צחורים
תפילה לימים אחרים
שבת שלום
🕯🕯🍷🇮🇱🇮🇱🎗
