פרשת בא סיפור לדורות
בפרשתנו מכין ה' את משה ליציאת ממצרים ומורה לו להנחות את בני ישראל להביא את קורבן הפסח. אולם, לפתע, הוא זונח את ההנחיות לימים הקרובים ועובר לדבר על האופן בו יצוינו ימים אלה בשנים הבאות: "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ". עם ישראל מקבל הנחיות, כיצד לזכור ולחגוג את יציאת מצריים עוד לפני שזו התרחשה. אפשר לראות זאת כעדות על היכולת של ה' לראות את העתיד כעבר, ללא קושי, אך ניתן ללמוד כאן על אופיו של עם ישראל. עם שמקדש את הסיפור והעברת המסורת לא פחות מאשר את המעשה עצמו. תפקידנו להיות בנים נאמנים לעם הזה ולהמשיך להעביר את המסורת.
