חופית שלנו

פרשת כי תשא מסכה מאפשרת

"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ:  וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו:  וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו... וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה:"

משה יורד מהר סיני כשבידיו הלוחות השניים, אחרי שהראשונים נשברו בעקבות חטא העגל. האור הקורן מפניו, מבהיל את העם ולאחר המפגש הראשון איתו משה מתחיל להשתמש במסכה, בעת פגישותיו עם העם. ייתכן לראות באור ובמסכה משל ללוחות השונים. לוחות ראשונים נעשו כולם ביד ה' ו"האור", שלהם, העצים את ישראל, אך היה, בו בעת, גם "גדול עליהם". לוחות אלו, נאלצו להישבר ותחתם הגיעו הלוחות השניים שנחצבו ע"י משה. השיתוף האנושי בעשייתם גרם  שהיו "זוהרים פחות", אך הגביר את יכולת העיכול האנושי אותם. כך גם האור הקורן מפניו של משה העצים את העם, אך גם הבהיל, והמסווה או המסכה עיממו את הזוהר, אך אפשרו מפגש.