פרשת לך לך- מהו האתגר?
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:"
אנו מתבוננים בדיבור הראשון אל אברהם, הדיבור שהניע את הפיכתנו לעם, ושואלים את עצמנו, האם יש אתגר בהישמעות לקריאה הא-לוהית? האם ההבטחות המרובות לא הופכות את משימת הנדודים, למובנת מאליה? לשם כך, יש לתת את הדעת על שתי נקודות. האחת היא, שאברהם לא הולך לבד. אשתו אחיינו ו"כל הנפש אשר עשו בחרן", עבדים או תלמידים ומשפחותיהם הולכים אתו ואחריותו פרושה עליהם. השנייה היא, רצף האירועים המתוארים בפסוקים הבאים: החל בעובדה, שהארץ המובטחת תפוסה-"והכנעני אז בארץ", המשך ברעב המצוי בה, המאלץ את אברהם וכל מאהלו לרדת למצרים, שם הם פוגשים ארץ, שבמובן הגשמי נראית מוצלחת יותר וכלה בעובדה ששרה עימה הוא אמור להקים עם גדול, נלקחת ממנו ע"י פרעה. בכל משך ההתנהלות הזו ה' לא מדבר עם אברהם. נראה, שבזה טמון הניסיון הגדול. ההבטחות, שהתקבלו בתחילת הדרך ונראות כעת כאשליות, רק מעצימות את הניסיון.
כדי ללכת אחר קול פנימי, הקורא לנו לשינוי, נדרש אומץ רב, אבל כוחות רבים יותר נדרשים על מנת להתמיד בדרך החדשה, ברגע שמתגלים הקשיים, בם היא כרוכה.
