אחת מהסיבות לשמחה בל"ג בעומר, היא מסורת מתקופת הגאונים, שביום זה פסקו תלמידיו של ר' עקיבא למות. חז"ל אומרים, שהסיבה למות התלמידים היא משום שלא נהגו כבוד זה בזה. ניתן, אם כן, להניח שהיום של לג בעומר הוא יום שבו אנרגיות האחדות מתגברות ומכריעות את הפירוד והמחלוקת. ייתכן לראות זאת, גם דרך מיקומו של לג בעומר בתוך ספירת העומר. עד ל"ג בעומר יש ל"ב ימים כמניין לב. מ-ל"ג בעומר ועד שבועות נשארו לספירה שבעה עשר יום בגימטריה כמניין טוב. ביחד מתקבל 'לב טוב' . הגברת האחדות בעזרת טוב לב תאפשר לנו להתגבר במצווה שהדגיש ר' עקיבא יותר מכל: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה"