ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות
השנה היא שנת שמיטה ולכן המוקד של ט"ו בשבט, יהיה במבט על האילנות הקיימים ולא בנטיעת אילנות חדשים. בחירת המועד של ראש השנה לאילנות מעוררת תמיהה. האם לא היה מתאים יותר לחגוג לאילנות כשהם בשיא פריחתם, או בשלב בשנה בו הם נושאים פירות? בהסבר לבחירת התאריך אומר רש"י שזהו השלב שבו, בעקבות גשמי מחצית החורף, עולה השרף באילנות, השרף שיבוא לידי מימושו בפרות האביב והקיץ הבאים. לפי הסבר זה בט"ו בשבט אנו חוגגים את הפוטנציאל הסמוי מן העין, העתיד לבוא לידי מימוש. בדרך כלל בתקופה זו של השנה, מחלקים תעודות בבתי הספר. בהקשר זה נאמרת המילה פוטנציאל כמעט בביקורת כשהדגש הוא על חוסר המימוש הנוכחי. ט"ו בשבט מזמין אותנו לשמוח בפוטנציאל, להתענג על הסמוי מן העין, להיאזר בסבלנות ולהתמלא באמונה שהמימוש יגיע ברגע המתאים.
