פרשת ויקרא
" וַיִּקְרָ א אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"
ספר ויקרא נפתח בשתי תופעות מעוררות שאלה: האחת היא האות "א" הזעירא שמופיעה בסוף המילה ויקרא. השניה עצם המילים "ויקרא אל משה" שנראות מיותרות בפסוק והיה אפשר להעביר את כל המסר בלעדיהם. נראה שהתשובה לשתי השאלות היא אחת. ההבדל בין דיבור עם פלוני לבין קריאה אליו ודיבור אתו, הוא שבאפשרות הראשונה הדיבור יכול להיות מקרי ואילו כשיש קריאה מקדימה ברור שהדיבור הוא מכוון. כך גם ההבדל בין "ויקר" לשון מקרה, לבין קריאה- הזמנה והתכווננות, קשור לאותו דבר.
