פרשת אמור ויום העצמאות
בפרשתנו מופיעה פרשיית המועדות. החל בשבת, פסח, ספירת העומר ושבועות וכלה בראש השנה יום הכיפורים סוכות ושמיני עצרת, אלא שבאמצע, בין שבועות לראש השנה, "תקוע" הפסוק הבא: : "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". מה עושה פסוק העוסק בדאגה הסוציאלית לעני ולגר באמצע פרשת המועדות? ניתן להסביר שבמסגרת הדיון בזמן בשנה שבו אדם עסוק בתבואתו המתחדשת, בראשית קציר השעורה והחיטה מתארת התורה שני שלבים בקידוש העבודה החקלאית. האחד הוא הבאת ראשית קציר השעורים וביכורי החיטים(בהפרש של חמישים יום), לבית המקדש בדמות מנחת העומר ושתי הלחם. מעשה זה מבטא את התודה העמוקה שנו רוכשים לה' על התבואה החדשה והתובנה שמידו התברכנו. השלב השני הוא דאגה לכך שלא רק אותנו, בעלי הקרקע השבעים, תשמש התבואה החדשה, אלא גם את המוחלשים בחברה, העני והגר.
בפתח יום עצמאותנו נרצה לקדש את מדינת ישראל לא רק כהצלה מהגלות ומשיעבוד העבר, אלא ע"י אמירת תודה לה' על שהוא ממשיך לאפשר לנו לדאוג לקיומה, וע"י תשומת לב לכך שתהיה זו מדינה שדואגת לחלקים המוחלשים שלה.
