חופית שלנו

פרשת פקודי- משכן ואוהל

בפרשת פקודי מגיע לסיומו תהליך ארוך של בניית המשכן ברגע שיא של השראת השכינה בתוכו. תיאור זה, מופיע שוב בספר ויקרא ובספר במדבר. בספר ויקרא המוקד הוא בחנוכת המשכן ע"י קורבנות המילואים והאש היורדת מן השמים. בספר במדבר ההקשר הוא שכינת הענן על האוהל ועלייתו ממנו לקראת כל מסע כחלק מתיאור המסעות לקראת התנועה מהר סיני לארץ. בפרשתנו, לעומת זאת, מפתיע למצוא את תיאור השראת השכינה מוצמד להקשר של מסע: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם"

ניתן להסביר, שהיה חשש שיצירת משכן, תגרום לקיבוע ומסגור של השראת השכינה. לכן הדגיש הכתוב שהשכינה שורה במשכן רק באופן זמני, כשבסופו, נע הענן קדימה ומזמין את העם להתעלות למעלה חדשה, קרובה יותר לארץ ישראל., כך מדגיש הכתוב את מקומו הכפול של המשכן כמשכן וכאוהל.