פרשת וישלח- סיבוך מבורך
"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:"
במהלך הלילה שלפני פגישתו הטעונה של יעקב עם עשיו, מתואר מאבק של יעקב באיש, שמתברר אחר כך כמלאך, או בפי חז"ל כנציגו השמימי של עשו. יעקב מצליח בקושי רב להחזיק מעמד כל הלילה ואף נפגע לפנות בוקר, עד שמגיע השחר והמלאך מבקש שלום, או לפחות הפסקת לחימה. באופן מפתיע, במקום שיעקב יסתפק ביוזמת השלום המוצעת, הוא עונה שימשיך להחזיק במלאך בכפיה עד שהמלאך יברכו.
יעקב מלמדנו, באירוע זה ובאירועים אחרים בחייו, שכשדברים מסתבכים, אל לנו להסתפק בהשבת המצב לקדמתו, עלינו להבין שהסיבוך נועד כדי לקדם אותנו הלאה ולהאציל עלינו ברכה. לדוגמא, כתוצאה מהרמאות שרימה אותו לבן, בהחליפו את רחל בלאה, נולדו רוב שבטי ישראל. כתוצאה מהמפגש המאיים עם עשו וארבע מאות האיש אשר אתו, מודה עשו ליעקב על ברכות אביו באומרו "אחי יהי לך אשר לך". הדרך לעשות זאת היא לא להיות מתוסכל מהסיבוך ולשאול: למה זה קרה לי בלשון עבר, אלא לחשוב למה זה קורא לי בעתיד. כך נצליח לחלץ ברכות מתוך סיבוכינו.