חופית שלנו

פרשת בהעלותך – מסע ישראלי

פרשת השבוע מתארת את ההכנות האחרונות לקראת המסע אל ארץ ישראל, את תחילת המסע ואת השיבושים שמתעוררים בראשיתו. במסגרת זאת מובאים הפסוקים הבאים:

"וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא יִסָּעוּ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ..."

קיצרתי את הציטוט מהפרשה לכדי חצי מהפסוקים בנושא וכבר ניתן לחוש בשתי תחושות סותרות. מצד אחד ריבוי הפסוקים המתארים את שלל האפשרויות של המסע יוצרים תחושה של אתגר ובלבול. פעמים שהעם רוצה להאריך בחנייתו, אבל הענן מקצר ופעמים שהעם רוצה להמשיך הלאה והענן מאריך. כך לגבי שלב המסע שפעמים מתארך, כשהעם מעדיף לקצרו ופעמים מתקצר כשהעם חפץ להאריך. מן הצד השני חוזר הפסוק "עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ", המתאר תחושה של בטחון וודאות במסע ובמפתח להתנהלותו.

ניתן להבין, שהמסע בעקבות הענן, לא הופך אותו לקל ולא שולל את האתגרים והכאבים הכרוכים בו, אך הוא מעניק לו את האפשרות לתת משמעות לכאב ומתוך כך להקטין את הסבל.

אם נשליך זאת לימינו, הענן, מייצג את התחושה שמעוררת האמונה בכך, שהכל מושגח משמיים. אין בכך כדי לשלול את הצורך בהשתדלותנו, או להמעיט את אחריותנו על התהליך, כשם שאין בכך כדי להבטיח, שהמסע יהיה נטול כאבים ואבדות, אבל הידיעה שיש סיבה ומשמעות לכל מה שקורה, נותנת כוחות נפשיים להתמודד עם המציאות, מקטינה את הייאוש ומאפשרת צמיחה מתוך השבר ובכך מעניקה תקווה לעתיד טוב יותר.