חופית שלנו

פרשת כי תשא- אין הדבר תלוי אלא בי

החיבור בין שמים לארץ אינו כל כך פשוט. משה רבינו עדיין "מואר" ממתן תורה, נשאר ארבעים יום על הר סיני, כשהמציאות טופחת על פניו והוא נקרא על ידי ה' לרדת אליה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."  משה בהלם עוד לא מעכל את מה שקרה וכבר ה' מנחית עליו מכה נוספת- הצעה לכלות את עם ישראל: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל". דווקא אחרי ההצעה המגונה הזו, משה יוצא מההלם ומתחיל לפעול למען עם ישראל. ראשית, בתפילה. שנית, בשבירת הלוחות, שלא נראים תואמים את המקום שהעם נמצא בו כרגע ובהמשך בטיפול בעגל ובחוטאים שסגדו לו. לסיום משה חוזר לתפילה ולבקשת סליחה מה' עבור העם ושם הוא כבר מציב אולטימטום הפוך לה': או שתסלח להם או שתמחה אותי מספרך. אפשר להסביר שההצעה הקשה של ה' נועדה להוציא את משה מההלם ולגרום לו לפעול. כשאדם חווה משבר הוא מחפש קודם כל מישהו אחר שיפתור לו את הבעיה. ,שההורים יפלו בזה", "שהוועד יטפל בזה", שהממשלה תטפל בזה", כך בהקשר של חטא העגל, היה משה שמח שה' היה מטפל בזה. מיד אומר לו ה'- האפשרות הזו לא קיימת, אם זה יגיע ליפול שלי, אכלה את עם ישראל. בנוסף לכך משתמש ה' בביטוי "הניחה לי" ומזה מבין משה שהכח והאחריות בידיו. מתוך כך יוצא משה למסע חילוץ לעם ישראל. התלמוד מספר סיפור על חוטא גדול בשם אלעזר בן דורדיא  שכשהבין את גודל חטאו ביקש שההרים יבקשו עליו רחמים, ששמים וארץ יבקשו עליו רחמים וכך הלאה מהשמש הירח והכוכבים. הוא מסורב על ידי כולם עד שהוא מבין: "אין הדבר תלוי אלא בי"