חופית שלנו

חג החירות- זכות או אתגר?

כשנחגוג את ליל הסדר ונשיר על כך שאנו בני חורין, וודאי נאמר לעצמנו: "מי לא רוצה להיות בן חורין?" אולם חז"ל חושפים בפנינו סוד מטלטל- רק 20% מעם ישראל הסכימו לצאת ממצרים בעקבות משה רבינו. 80% מהעם העדיפו להישאר במצרים. רוב מוחלט, העדיף להישאר עבדים במצרים ולהיצמד למוכר ולמובן, מאשר לקחת סיכון ולצאת למסע אל החופש, הדורש יציאה למדבר ואמונה בה' ובמשה עבדו, שיובילו לחוף מבטחים. כדי להיטיב להבין את הבחירה של רוב העם, ניתן לקחת דוגמה קרובה מרוב היהודים, חלקם ישראלים, שהעדיפו להישאר באוקראינה המאוימת, מאשר לעשות שינוי ולהתחיל התחלה חדשה בישראל. דוגמה טובה יותר, ניתן לראות בכך שרוב העם בחר שלא לעלות לארץ, גם לאחר עליית הנאצים לשלטון. כדי להחליט לעשות שינוי כזה נדרשים אומץ ואמונה גדולה. האוקראינים ובשלב ראשון גם הנאצים, לא הגבילו את יציאת היהודים, היו אלה היהודים עצמם שלא הצליחו להשתחרר מן ההיצמדות לידוע ולמוכר, כשחששו לצאת למדבר הלא נודע.

עובדה זו מעלה את השאלה מהו החופש שאותו אנו חוגגים? הזכות לעשות כל מה שמתחשק לי (כל עוד הוא לא על חשבון הזולת)? או האתגר לעשות מה שאני מאמין בו, גם כשלא מתחשק לי. הראשון, הוא חופש אותו אני מבקש מאחרים והשני, הוא חופש פנימי אליו אני חותר ביני לבין עצמי. יציאת מצרים דרשה שחרור מהחומריות המצרית, מהדגה והאבטיחים וכן מאלילי מצרים החומריים, לטובת אמונה בא-לוהי השמיים הרוחני, ובתורה המוסרית אליה הוא מוביל את העולם. עבורנו יציאת מצרים יכולה להיות השראה של יציאה מהמיצרים של החומריות, האגו והתאוות כמו גם שחרור מקיבעון מחשבתי והבנייה תרבותית. ליל הסדר הוא תזכורת חווייתית שיכולה לטעון אותנו באומץ לבחור לצאת לחירות.

זמנים מיוחדים לשישי הקרוב:

סוף זמן אכילת חמץ בשעה 10:05.

סוף זמן ביעור חמץ בשעה 11:24

זמני תפילות:

קבלת שבת 18:20

שחרית 8:30