פרשת שלח משל הזוגיות.
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל..." מפרשתנו נראה שה' יוזם את שליחת המרגלים, אך מעיון בפרשת המרגלים כפי שהובאה בספר דברים נראית תמונה אחרת: "רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵש... אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת. וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ... וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר" כדי להבין את היחס בין שני התאורים מוסיף המדרש משל:
אע"פ שאמר הקב"ה למשה: שלח לך אנשים, לא היתה מן הקב"ה שילכו, למה? שכבר אמר להם הקב"ה שבחה של ארץ ישראל, שנאמר: "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה". והם אמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ? אלא שלא האמינו... רבי יהושע אומר: משל למה היו ישראל דומין, למלך שזמן לבנו אשה נאה בת טובים ועשירה שאין כמותה בעולם, אמר ליה המלך: זמנתי לך אשה נאה בת טובים ועשירה שאין כמותה בעולם, אמר לו הבן: אלך ואראה אותה, שלא היה מאמין באביו, מיד הוקשה הדבר והרע לאביו, אמר אביו, מה אעשה? אם אומר לו: "איני מראה אותה לך עכשי", הוא אומר: "כעורה היא, לפיכך לא רצה להראותה"...
המשל מדמה את היחס לארץ ליחס זוגי. בזוגיות יש ציר של אמונה, של אינטואיציות ותחושות לב ויש של ציר של בדיקות ומדידות. חטא המרגלים מבקש מאתנו לא לנטוש את ציר האמונה בה', בעצמנו ובתחושות הפנימיות שלנו לטובת ציר שמנסה לספק מידע באופן חיצוני.
