חופית שלנו

פרשת וישלח- איך מתכוננים לעימות?

בפרשתנו מתכונן יעקב למפגש מתוח עם עשו אחיו בשלוש דרכים שנוסחו בפי חז"ל:
דורון(=מתנה) תפילה ומלחמה. שלוש ההכנות הללו מתאימות להתמודדות עם כל אתגר בחיים.

הכנת ה"מלחמה" היא, הנכונות לעמוד באומץ ובביטחון מול האתגר ולהאמין כי יכול נוכל לו. להיות מוכנים להתנגשות חזיתית ללא מורא. היתרון בגישה זו הוא, בעמוד השדרה שהוא מאפשר, בנאמנות לעצמי ולדרכי. החיסרון עשוי להיות בנוקשות שהוא מעודד, בפגיעה בצד השני, כשיש כזה.
הכנת "הדורון", היא הידיעה, שמאבק אינו הדרך היחידה, והיכולת לוותר מאפשרת פיוס והשלמה. היתרון בדרך זו הוא, ביצירתיות שהוא מעודד וביכולת לתת מקום לצד השני כשיש כזה. החיסרון עשוי להיות בכך, שהוא עלול לעודד כניעה ויכול לנבוע מרפיסות וחוסר נאמנות לעצמי.

היכולת להתכונן לשתי האפשרויות במקביל, יכולה לייצר את האיזון הנדרש בין שתי התנועות הנפשיות ולוודא שנהנה מהיתרונות שבכל גישה ולא ניפול לחסרונות שלהן. כשם ששתי התנועות, הנראות מנוגדות, מאזנות זו את זו, כך נדרש איזון בינן לבין הכנת ה"תפילה". התנועות הראשונות מדגישות את אחריות האדם ואת הצורך שלו לייצר את הפתרון. הן יוצרות מחויבות ורותמות לעשייה, החיסרון בהם הוא, האשליה שהכל בידיים שלנו והיהירות שהיא עשויה להביא עמה. תחושות אלו מאוזנות על ידי התפילה, המייצרת ענווה אמונה ואופטימיות, ומאזנות אותה, לבל תוביל לפאסיביות וחוסר יוזמה.

יהי רצון שנלמד מאבינו יעקב לאזן בין הדרכים השונות ולהתמודד בצורה טובה עם האתגרים העומדים לפתחנו.