פרשת וארא – לבחור בחופש
הקב"ה חושף בפני משה את התוכנית הא-לוהית ובמסגרתה מתאר את שלילת הבחירה של פרעה- "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה". זו אמירה מפתיעה, משום שהיא סותרת את אחד מיסודות היהדות, עקרון הבחירה החופשית, שממנו נובע אחריות האדם על מעשיו. מפרשים רבים עסקו בישוב שאלה זו, ננסה ללכת באחת הדרכים ליישבה.
לאורך ששת המכות הראשונות נעשית הכבדת הלב של פרעה ללא התערבות מלמעלה: "וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם...וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת.."וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם".. וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת." פרעה מתבצר בעמדתו ומנסה לתמרן בין המציאות התופחת על פניו לבין אמונתו, גאוותו ורצונו לשלוט. רק לאחר המכה השישית מופיע הפסוק: "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם." לראשונה יש מעבר מ וַיֶּחֱזַק ל וַיְחַזֵּק, מקשיות לב פעילה ועצמאית, לקשיות לב סבילה ונגררת.
ייתכן שמשמעות המעבר הזה היא טבעית, כשאדם נעשה שבוי בדפוס התנהגות ובקונספציה , הוא ,למעשה, מאבד את הבחירה החופשית שלו. יכולת הבחירה החופשית אינה ברורה מאליה, יש לראות בה כעין שריר שנדרש לאמן אותו, אחרת עלול להתנוון. התורה מזמנת התנגשות בין מצרים, המקום הצר, המיצר לבין היציאה של עם העבדים לחירות מתוך המיצרים. התנגשות זו משקפת את ההתמודדות עם המיצרים בחיים שלנו, הכובלים אותנו אל המוכר והקבוע. נדרשים מאיתנו כוונה רצון ומאמץ כדי לבחור לצאת לחופשי.
שנשמע בשורות טובות
חודש טוב ושבת שלום