חופית שלנו

פרשת נח ואובדן ההרתעה

בפרשת השבוע מתואר המצב המוסרי הירוד אליו התדרדר העולם וכתגובה לו מגיע המבול. באופן מפתיע במקום להשתמש בענישה הקשה הזו כמייצרת הרתעה לעתיד, ממהר א-להים לכרות ברית עם נח במסגרתה הוא מתחייב שלא להביא יותר מבול על הארץ לעולם:

"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר". 

מדוע לא מנצל א-להים את הפחד האנושי ממבול נוסף כהרתעה? ניתן לאמר שה' לא מעוניין להניע את העולם על ידי פחד. הדבר המרכזי שימנע את המבול הבא, הוא התודעה של בני האדם שמעשיהם החריבו את העולם. כשם שזכר השואה חותר תחת תופעות של גזענות, כדי שלא להגיע אל השפל המוסרי, שאליו גילינו שהאנושות מסוגלת להגיע. באופן זה המניע הוא עצמי ומוסרי, ולא רק פחד חיצוני מעונש.