חופית שלנו

פרשת ואתחנן ושבת נחמו- כה זקוקים לנחמה

בכל שנה מופיעה פרשתנו מיד לאחר תשעה באב. היא נקראת על שם ההפטרה שנקרא השבת שפותחת בפסוקים הבאים:

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ".

ההפטרה הזו היא ראשונה מבין שבע נבואות הנחמה, שנקרא בשבועות הבאים ומגיעה בעקבות שלוש נבואות הפורענות, שקראנו בשבתות הקודמות. בפשטות נראה, שכוונת הנביא לנחם את ירושלים בכך, שהיא כבר שילמה את המחיר הכבד ומעכשיו נכון לה עתיד טוב יותר.

העתיד המיוחל, התאחר במשך ההיסטוריה ולכן יש מקום לחפש במה אפשר להתנחם גם תוך כדי התהליך ולא רק בסופו.

הנחמה, היא בכך שהציפיות מאתנו הן גבוהות וחוסר מימושם, הוא שגורם לנו לסבל ולכאב. לפי זה, הכאב אינו סבל מיותר, אלא תביעה מאתנו להשתפר ולא להתפשר. ניתן לקשר זאת לכך שפרשת השבוע שלנו מכילה אבני בניין מרכזיות בתרבות ישראל. פרשת שמע ישראל, עשרת הדברות ופרשיות יסודיות נוספות, המזכירות לנו שדרכנו היא דרך ארוכה, והבשורה שאנו נושאים אתנו לאנושות היא בלתי מתפשרת.

אנו מתפללים, שנזכה לחיות בהתאם לערכים הגבוהים שאנו נושאים על גבינו ומתוך כך לזכות לנחמה.