פרשת בהעלותך פותחת בציווי לאהרון הכהן להדליק את המנורה במשכן בכל יום. הביטוי בו משתמשת התורה הוא: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת". הפסוק משתמש בביטוי להעלות את הנר ולא להדליק, ועובר מתיאור פעולה של אהרון בגוף שני יחיד לתיאור פעולת הנרות בגוף שלישי רבים. מסביר רש"י בעקבות חז"ל שניתן ללמוד מכאן גם על אופן ההדלקה- שצריך להדליק "כדי שתהא שלהבת עולה מאליה". אור המנורה הוא משל לחכמה והדלקת הנרות הקטנים היא משל לחינוך הדור הצעיר. יש כאן הגדרה יפה לחינוך,שתכליתו להדליק את אור החכמה והמוטיבציה עד שיהיו עולים מאליהם. בשבוע הבא יוצאים תלמידי התיכון לחופשת הקיץ, זו הזדמנות לתת ביטוי לשלהבת העולה מאליה שלהם ולתת להם לממש את עצמאותם באופן בוגר ומושכל. כדאי לראות בחופש הזדמנות לנח קצת, ולהביא לידי ביטוי פיתוח אישי וחברתי ערכי עצמאי.
טל: 09-8663216 | אימייל: office@hofit.org / תמונות: האוורד רוזנשטיין
