פרשת ראשי המטות – הכנה לעצמאות
בפרשת השבוע הקודמת התבשר משה על סיום תפקידו והחלפתו על ידי יהושע. בפרשתנו מתרחב השינוי המתחולל בהנהגת העם כשניתנת תשומת לב ל"מנהיגי ביניים", וליזמות הבאות מלמטה. אחד הנושאים החוזרים בפרשה הוא העצמת היוזמה האנושית ומודעות לחסרונותיה: הפרשה פותח בנושא הנדרים. ביכולתו של אדם לבחור חפץ סתמי, או פעולה סתמית ולהפכם לאסורים על ידי נדר, או שבועה. התורה מעניקה מעמד של איסור למשהו שהאדם הפרטי יזם. מיד אחר כך מתייחסת התורה למנגנון ההפרה, או התרת הנדר, מתוך מודעות לכך שלא תמיד הנדר הוא דבר חיובי.
בהמשך הפרשה, מבקר משה את קבלת ההחלטות של "פקודי החיל", מפקדי החיילים שיצאו לקרב נגד מדין, ביחס לשלל ולשבי שלקחו. אלעזר הכהן מגדיר להם בדיוק איך לחלק את השלל, אך בסוף החלוקה יוזמים המפקדים תרומה ספונטנית והיא מתקבלת ע"י משה ומובאת למשכן להיות לזיכרון לבני ישראל לפני ה'.
לסיום, מופיעה בפרשה יוזמת בני גד וראובן, שמבקשים לוותר על הנחלה המיועדת להם מעבר לירדן ולהישאר בעבר הירדן המזרחי שכבר נכבש. משה תחילה כועס עליהם, אחר כך מדייק אותם ובסוף משנה את מפת הנחלות בהתאם ליוזמתם.
