רבים נוהגים לשיר את הבית הראשון מתוך השיר "מעוז צור" ולעצור, למרות שהוא כולל חמישה בתים נוספים. אני מניח, שקוצר הזמן קיצץ בכנפי השיר, שמסכם את ההיסטוריה של הקמים עלינו לכלותנו ואת הצלתנו מידם, אבל שווה לפחות להכיר את הבית שעוסק בחנוכה:
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.
"נותר קנקנים", הוא כד השמן היחיד שנותר כשהיוונים טימאו את שמני המקדש. ומ"אוד מוצל מאש" זה(כנזכר בהפטרה שקראנו השבת), דולקת המנורה לא רק שמונה ימים, אלא יותר מאלפיים שנה בהם ממשיכה לנו החנוכייה את אור מנורת המקדש. אור האמונה, הצליח להאיר את המקום הכל כך חשוך בו היינו שרויים בהיסטוריה.
אנו תפילה, שהאור אותו אנו מדליקים בזמן החשוך ביותר בשנה, יגיע לכל אחינו בית ישראל השרויים באפלה, ייתן להם כוחות ואמונה ויאיר באור גדול של פדיון שבויים וניצחון בכל החזיתות.
