פרשת יתרו- החידוש והאתגר
פרשתנו פותחת בהגעתו של יתרו חותן משה אל העם. לראשונה מאז צאתו לשליחות, פוגש משה אדם שלא נמצא תחתיו בהיררכיה. יתרו מביט אליו כשווה בין שווים. היתרון, בחידוש הקולגיאלי הזה, בא לידי ביטוי למחרת:
"וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב: וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ א-להים: כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָא-להים וְאֶת תּוֹרֹתָיו:
וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה: נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ: ...הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָא-להים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָא-להים: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן:
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי א-להים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:
יתרו מאבחן בעיה בהתנהלות של משה ומציע הצעה חדשה. במקום שמשה יעסוק בשיפוט העם מבוקר עד ערב, יש להקים מערכת משפט. אולם, ניתן להבין שיש חידוש משמעותי נוסף בדבריו. כשמשה מתאר חלק מתפקידו, כמודיע את חוקי הא-ל ותורותיו, הוא עושה זאת במסגרת בית הדין. הוא יודיע את דבר ה' הספציפי, לאנשים שנזקקים לו, כדי להסדיר את ענייניהם. יתרו מציע למשה להקים בית מדרש ולפנות את עצמו ללמד שם לא רק את החוקים והתורות אלא גם את הדרך אשר ילכו בה. זהו חידוש גדול שבזכותו ידעו השופטים החדשים כיצד לשפוט, אבל הוא מאפשר גם לכל העם להפוך להיות "עם הספר". האתגר במעבר מבית הדין לבית המדרש, הוא לשמור על התורה חיה ורלוונטית גם כשהיא לא נוגעת לכאן ועכשיו.
