חופית שלנו

פרשת חיי שרה היחס בין בטחון בה' להשתדלות האדם

הסיפור המרכזי של פרשתנו הוא, שליחותו של עבד אברהם לארם נהריים, כדי למצוא אשה ליצחק. במסגרת מינוי השליחות שואל העבד את אברהם: ומה אם האשה לא תסכים לבא, האם לקחת את יצחק אליה? אברהם מגיב כך:

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה. ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם".

אברהם מדבר על כך שה' ישלח מלאך לסדר את העניינים, אבל כשקוראים את הסיפור רואים שאין שום מלאך ולהפך, עבד אברהם רוקם מהלך שלם של מבחן התאמה ומשא ומתן עם המשפחה, כדי למצוא את האשה ולוודא שהיא תבוא. ניתן ללמוד מכאן שהביטחון בה' לא אמור לעודד פאסיביות ולחכות שהוא ומלאכיו יעשו את העבודה. אדרבא, אנחנו אמורים להיות המלאכים=שליחים, לממש את ההבטחה, ברוב שכל ובחריצות.