פרשת לך לך- מהיכן מתחילה התנועה?
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה."
פרשתנו נראית כמתחילה התחלה חדשה, אברהם אבינו דורך על במת ההיסטוריה, וזה קורה ביוזמה א-לוהית. ה' הוא המתגלה לאברהם, ללא הסבר מקדים, ומניע אותו לפעולה. המהר"ל מפראג מסביר שזה מדגיש את העובדה שהבחירה בנו לא מתחילה מאתנו וממעשנו, אלא היא בחירה א-לוהית, משום שתיקון העולם, שלשמו נוצר עם ישראל, אינו מותנה, אלא הכרחי.
לעומת זאת ספר "הזוהר" מתאר תנועה הפוכה, או אולי משלימה, דרך החיבור לפרשה הקודמת. שם אפשר לראות שתרח, יחד עם אברהם ושרה, יוצאים כבר מאור כשדים לכיוון ארץ כנען, עוד לפני שמתוארת ההתגלות לאברהם. על כך אומר "הזוהר" שאברהם ושרה יזמו תנועה של התרחקות מרשעת "אור כשדים" וכיוון שהתחילו תנועה מצדם, הרוצה להיטהר מסייעים בידו. יתרה מכך, לפי דברי "הזוהר" רק בזכות יציאתו של אברהם מאור כשדים ורצונו להתרחק מתרבות הרשע שלה, התגלה אליו ה'. לפי זה רגע הייסוד של עם ישראל מתאפיין בעשייה אנושית לכיוון חיובי, שנענית בהתגלות א-לוהית.
שתי התנועות האלה משלימות זו את זו. המהר"ל מעניק אופטימיות לעולם, באומרו שהדרך לתיקונו יכולה להתארך ולהתקצר, בהתאם למעשינו, אבל התיקון בא יבוא. "הזוהר" אומר שככל שנפעל בצורה נכונה, נזמין את הטוב להופיע בעולם ונזכה להיות שותפים מודעים לגאולתו.
