פרשת מקץ – אור חנוכה
נקודת הפתיחה של פרשת מקץ היא נקודה של חושך. יוסף נמצא בארץ זרה, לאחר שנמכר על ידי אחיו, בבית האסורים בעקבות עלילה, על לא עוול בכפו. כבר היה נראה, שזורח עליו אור של תקווה, בדמות שר המשקים, שאת חלומו הוא פותר ומבקש ממנו לא לשכוח אותו בשובו לתפקידו הקודם, אך הפרשה הקודמת מסתיימת במילים: "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ". חייו של יוסף, הנראים כמו רכבת הרים, מגיעים לירידה נוספת.
אומנם בפרספקטיבה של זמן, התמונה כולה משתנה. אם יוסף היה יוצא מבית הסוהר מיד, בעקבות המלצה של שר המשקים, היה מקבל "סל שיקום" והופך להיות אזרח מצרי שולי. בזכות השנתיים הנוספות שנשאר יוסף בכלא, הוא זוכה לצאת מהכלא, כפותר חלומות עבור פרעה והופך להיות המשנה למלך מצרים.
כך לומד המדרש על פתיחת הפרשה: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים". בהביאו פסוק מספר איוב: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" ,שהחושך גם הוא קצוב ומדוד, באופן שמכין את האור הגדול שיבוא אחריו. האמונה, שגם החושך והקשיים שלנו מדויקים עבורנו ונצרכים לצמיחתנו, מייצרת את הסבלנות והמתינות הנדרשים כדי להתמודד איתם.
אנו מתפללים שה' ישים קץ, לחושך בו שרויים אחינו החטופים, לחושך בו שרויים יישובנו המפונים. אנו מבקשים, שהאור העיקש של חנוכה, שתמיד ביטא אמונה ותקווה גם בזמנים החשוכים ביותר בשנה ובהיסטוריה, יוסיף, בעזרת ה', להאיר באור יקרות של ניסים וגבורות ,בימים ההם בזמן הזה.
