חופית שלנו

פרשת תזריע – תפיסת עולם מורכבת

פרשתנו עוסקת בנגע הצרעת שנראה ככתם לבן על העור, המראה הלבן גורם לטומאה. אולם יש מצב שבו הבשר הופך כולו ללבן ואז במקום שהדבר יגרור טומאה יתירה הוא גורם לטהרה:   "כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא". נוצר כאן מצב מיוחד, בו כל עוד יש מאבק בין הנגע הלבן לבשר, יש טומאה, אבל אם אין מאבק, שלילתו של הלבן ניטלת. דומה הדבר להלכה שמופיע במסכת סנהדרין, לפיה כל עוד יש וויכוח בין הדיינים על עונש מוות לאדם מסוים ורבו המחייבים יחרץ דינו למות, אבל אם אין אף אחד שמזכה, לא ניתן יהיה להורגו, משום שלא הייתה לו האפשרות לזכות לדיון רציני בחפותו. זו סברה הפוכה מהסברא שהעלה השבוע השופט דנציגר, שדעת מיעוט יוצרת ספק סביר, כדי לתמוך בהצעת החוק שהרשעה במשפטי רצח תהיה רק פה אחד. לפחות במצב בו עונש מוות מרחף באוויר, דרשה התורה לתת לנאשם את הזכות לשופט שיתווכח לטובתו.