פרשת ויקהל-שקלים – כיצד משקמים?
פרשתנו עוסקת בציווי שמשה מצווה את העם, על הקמת המשכן, המאפשר מרחב שלם לביטוי אישי בסוג התרומות ובכמותם- "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַה'".
בנוסף, השבת היא הראשונה מבין ארבע פרשיות ייחודיות שנקראות החל מהשבת שלפני ראש חודש אדר ועד השבת שלפני ראש חודש ניסן. היא נקראת פרשת שקלים, על שם "מחצית השקל" שנתן כל אחד מבני ישראל, לטובת הקמת המשכן, מהם יצקו את אדני הכסף שקיבעו את עמודי המשכן בבסיסם. לאורך הדורות המשיכו לגבות "מחצית שקל" בכל שנה בחודש אדר, כדי לחדש את שותפות העם בקורבנות הציבור שבמקדש.
ניתן לראות כאן מגמה משלימה. לצד הדגשת הביטוי האישי ונדיבות הלב, מחייבת התורה, שבבסיס מקום המשכן ובשגרת העבודה במקדש, יהיה מרכיב שוויוני. מרכיב בו אף אחד לא עולה על חברו וכל אחד בפני עצמו אינו שלם, אלא רק חצי, הדורש חיפוש והשלמה, אך מן הצד השני ללא מחצית השקל שהוא נתן, גם שאר החצאים היו חסרים, ולכן תרומתו הכרחית.
מרכיבים אלו, של נדיבות, ושוויון, ידיעת הערך העצמי וצניעות, הועילו לשיקומנו לאחר חטא העגל ובעזרת השם יוכלו לעזור לנו להירפא ולצמוח גם כיום.
