פרשת בהר- אחוזה או שמוטה?
"יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ."
שנת היובל כוללת בתוכה שני צדדים מנוגדים. האחד, בדומה לשנת השמיטה, הוא הפקרת הקרקע תוך נתינת ביטוי לכך שאינני הבעלים הבלעדי עליה ופרותיה צריכים להיות נגישים לכולם. השני הוא שביובל חוזרות הקרקעות לבעלים הראשונים מימי חלוקת הארץ לשבטים- "תשובו איש אל אחוזתו". האם הקרקע שמוטה או אחוזה? ניתן לראות את הצדדים כמשלימים. הנחלה המקורית של האדם, שניתנה בדרך של גורל על פי ה', מבטאת משהו מאד עצמי באופי שלו. האדם הוא "תבנית נוף מולדתו", אבל במשך השנים הוא עשוי לאבד את החיבור הפנימי אליה ולהפוך אותה למכונה ליצור עושר כלכלי. תרגול ההשמטה של הכבלים הגשמיים אחת לשבע שנים, תאפשר לו להישאר אחוז רק בצדדים המהותיים של החיבור האישי לקרקע באופן שיחזיר אותו לעצמיותו.
