פרשות בהר בחוקותי מעגלי השבע
שתי הפרשות שנקרא השבת פותחות בפסוק הבא: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר." הנושא הראשון והמרכזי בהן הוא שנת השמיטה ושנת היובל. כיוון שהתזמון בתורה, הוא זמן רב אחרי מעמד הר סיני וגם יישום מצוות השמיטה עדיין רחוק( כי השמיטה נוהגת רק בארץ). טבעו חכמים את מטבע הלשון "מה עניין שמיטה להר סיני?"
הרמב"ן מסביר שפרשותינו מהוות את תוכן הברית המחודשת שהתלוותה ללוחות הברית השניים, בעקבות חטא העגל. לשם כך מסביר הרמב"ן את מרכזיותו של מחזור שבע השנים במצוות השמיטה, במילים הבאות: "והנה הימים רמז לאשר ברא במעשה בראשית, והשנים ירמזו לאשר יהיה בבריאת כל ימי עולם." כלומר, בשמירת השבת כיום מנוחה וקדושה, אנו מעידים על בריאת העולם ע"י הקב"ה ומכריזים על כך שיש יד מכוונת במציאות ולא רק טבע עיוור. בשמירת שנת השמיטה, אנו מעידים שגם בהיסטוריה כולה יש יד מכוונת והשגחה על התקדמות העולם. הרב קוק נהג לכתוב את המילה היסטוריה באופן הבא: הסתוריה= הסתר י-ה. על פי מסורת ישראל, קיים העולם 5777 שנים. אם כך, סוף האלף השישי מתקרב ואנו מתקרבים לשבת עפ"י ספירת האלפים...נקווה להתחדשות טובה.
