חופית שלנו

פרשת ויצא ומוסר עבודה.

בפרשתנו מתואר מסעו של יעקב לחרן. יעקב נושא את לאה ורחל ועובד אצל לבן, חותנו, במשך עשרים שנה. בסופם חוזר יעקב לארץ ישראל בסתר. לבן רודף אחריו ומאשים אותו בגניבה ובבריחה. זו תגובת יעקב:

"זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי:  טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה:  הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי:.."

אפרש את דבריו בסדר הפוך: יעקב מתאר את מסירותו המיוחדת לעבודה ביום ובלילה בכל תנאי מזג האוויר. את לקיחת האחריות המוחלטת שלו, למנוע גניבות ונפילת הכבשים לטרף, ואת התוצאה, מצבו השלם של העדר. נקח לעצמנו דוגמא מאבינו יעקב ונגביר בכל מרחבי החיים: לימודים, עבודה ומשפחה את מסירותנו ואת לקיחת האחריות שלנו. שבת שלום.