"וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיווְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב".
התורה מאפיינת את עשו כאיש ציד. בשלבראשון כוחו ואלימותו מופנים כלפי החיות, אך בכעסו על יעקב בסוף הפרשה, הוא מייחללהזדמנות להרוג את אחיו. מסביר הרב קוק, שהעקב מורה על תכונה טבעית (אולי בגללשכובד הגוף מכתיב את מיקומו והוא נטול גמישות), בעוד שהיד, מורה על פעולה רצוניתובחירית. בדמותו של עשו התקיפות והכוח הן חלק מטבעו . הקירבה לעשו איפשרה גם ליעקבלקנות את היכולת להיות תקיף וקטלני, אבל לא בתור טבע, אלא כבחירה מושכלת ונקודתית בלית ברירה אחרת.
כנגד גל הטרור הפוקד אותנו, אנו צריכיםלשמור על 'קול יעקב' שלנו ולא לאבד אתמוסריותנו ושאיפתנו לשלום. תקיפות תגובתנו צריכה להיות ממוקדת ובאה מתוך מחשבהובחירה ועל כן מופנית לקמים עלינו בלבד.עלינו להיזהר שהאלימות והכוח לא יהפכו להיות חלק מטבענו.
