חופית שלנו

פרשת תולדות- צירי לידה

במשך 20 שנה מאז נישאו, מייחלים רבקה ויצחק להריון ולידה וכשסוף סוף הוא מגיע, הוא כנראה כרוך בכאבים חריגים:

"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'.                          וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"

דבר ה' שנאמר לרבקה, אודות הפרידה הצפויה לשני עמים, ועדיפותו של הצעיר, מעצב באופן משמעותי את המשך ההיסטוריה והיחסים בין יעקב ועשיו ולכן כדאי לשים לב למהלך שקדם להתגלות. רש"י מפרש, שהכאב וצער ההיריון הכפול, גורם לרבקה לתהות מדוע בכלל רצתה להרות, אך בסופו של דבר מניע אותה לפעולה. היא הולכת לשאול את שם(בן נח) "מה תהא בסופה"? -לאן הכאב החריג הזה מוביל? נראה שרבקה מבינה שידיעת העתיד, תאפשר לה להתמודד עם קשיי ההווה. דומה הדבר לדבריו של ניטשה, שפותחו והודגמו על ידי ויקטור פרנקל, בספרו 'האדם מחפש משמעות': "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך".

אם נצליח לתת פשר ומשמעות לכאבים שאנו חווים בשנה האחרונה, לא נמעיט את הכאב, אך נשפר את היכולת להתמודד איתו ואולי אף נזכה, בעזרת השם, ללידה של קומה חדשה.