חופית שלנו

פרשת ויחי- "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"

יעקב אבינו מרגיש שחייו עומדים להסתיים במצרים. הוא קורא לבנו יוסף, המשנה לשליט מצרים ומבקש, מתחנן ואף משביע אותו לקבור אותו באדמת ארץ ישראל, בקבורת אבותיו אשר במערת המכפלה:"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ. וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ..."

יעקב אינו מסתפק בשבועה זאת והוא בוחר שמילותיו האחרונות לכל ילדיו, יהיו שוב ארבעה פסוקים שחוזרים באופן נרגש על בקשתו להיקבר בארץ במערת המכפלה. כדי להבין מה כל כך חשוב ליעקב להיקבר בארץ נעיין בפניית יוסף לפרעה ובקשתו לקבור את אביו:

"וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר: אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ".

ניתן לראות שאפילו המשנה למלך נזהר בבקשתו מפרעה, מתחנן לפני לוביסטים ומשתמש בעובדה שאביו השביעו. גם פרעה שנענה לבקשה מנמק זאת בעובדה שיוסף נשבע. נראה שמשמעות הקבורה בארץ היא הידיעה הברורה שבני ישראל ולדורות גם עם ישראל לא מתכוונים להתבולל ולהישאר בגלות אלא מתכוונים לשוב לארץ. מערת המכפלה היא המקום הראשון שקנה אברהם בארץ ויעקב מתכוון לקבע אותו כעוגן לשיבה מן הגלות. פרעה ויוסף שניהם מודעים לכך ולכן זו בקשה הדורשת חיזוק.