חופית שלנו

פרשת נצבים וילך

פרשתנו סוקרת את הברית בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא, ובסופה מתארת את חלוקת האחריות של הכלל על מעשי הפרט במילים הבאות:" הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". זאת אומרת, שהחברה איננה אחראית למעשים הנסתרים של היחיד אך נושאת באחריות למעשים שהיא יודעת עליהם. בניגוד לתפיסה האומרת שאדם יכול לעשות בד' אמותיו כרצונו, אומרת התורה, שאדם הנוהג באופן בלתי מוסרי נמשל לאדם המנקב חור בדופן הספינה וטוען, שזוהי זכותו, כיוון שזהו תאו הפרטי.  דימוי זה ממחיש את הקשר החי בין חלקי החברה ומחייב אותה בבניית מערכות חינוך ואכיפה הנשענות על ערכים של ערבות הדדית.