פרשת משפטים ויסודות הדמוקרטיה
שנים רבות לפני הדמוקרטיה הראשונה באתונה, הופיע, בפרשת משפטים, הפסוק המתאר את עקרון הכרעת הרוב- "אחרי רבים להטות ". אולם כשבוחנים את הפסוק במלואו ניתן ללמוד עיקרון דמוקרטי חשוב נוסף : "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת". הפרשנים רש"י ורשב"ם הבינו שהפסוק כולו עוסק בנושא אחד והוא, יכולתו של דיין לשמור על יושרה גם כשהוא נשאר בדעת מיעוט. כדברי רש"י: "לא תהיה אחרי רבים לרעת - אם ראית רשעים מטין משפט, לא תאמר הואיל ורבים הם, הנני נוטה אחריהם". התורה נותנת חשיבות לעמידה על הצדק גם אם אין לו ביטוי מעשי. ניתן להרחיב את העיקרון ולומר, שלצורך ממשל דמוקרטי אין להסתפק בעיקרון הכרעת הרוב, אלא יש לתת מקום לדעות מיעוט. בדעות אלה יש כדי להעשיר ולאזן את דעת הרוב, גם כאשר אין מכריעים כמותן.
