פרשת מסעי – מסע של צמיחה
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם".
פרשתנו נקראת על שם ארבעים ושניים המסעות, שעשו בני ישראל מאז יציאת מצרים ועד ערבות מואב, על גבול הירדן, לפני הכניסה לארץ. רמת הפירוט של המסעות וההיפוך המופיע בפסוק, בין מבט מהמוצא למסע לבין מבט ממסע למוצא, מזמין אותנו להתבוננות על המסעות, לא רק תוך כדי התרחשותם, אלא גם במבט לאחור. תוך כדי התרחשות, יכול המסע להראות כבריחה מהמיצר- מסע הנובע מאילוץ שנכפה עלינו ולא אנו בוחרים בו. במבט לאחור, ניתן להבין, איך המיצרים נדרשו, כדי לחולל את המסע ודווקא בחירות טובות שלנו, יהפכו אותו למסע של צמיחה.
הבת שלי אומרת, שהיא מרגישה, שבתקופה האחרונה אנחנו חיים בתוך פרק בתנ"ך. זה לא קל לחיות במיצר, אבל אנו מתפללים, שהמסע, שאליו אנו קרואים, יוכל במבט לאחור, להצדיק את המיצר אותו אנו חווים.