פרשת וירא- לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט
בשורת הולדת יצחק לשרה ואברהם מופיעה בתורה פעמיים. פעם אחת בסוף פרשת לך לך, והשנייה בתחילת פרשתנו. כיצד ניתן להסביר את הכפילות? ניתן לאמר שלהולדת יצחק, המהווה את הקמת אבן הפינה של עם ישראל יש משמעות כפולה, אוניברסאלית ולאומית.
הבשורה הראשונה נראית בעלת אופי אוניברסאלי, היא מופיעה במסגרת ברית המילה, שנוגעת גם לישמעאל וכוללת בתוכה את האמונה בא-ל אחד, המשותפת לכל הדתות המונותאיסטיות: "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת. וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם".
בפרשת וירא מופיעה הבשורה כבשורה ייחודית לעם ישראל ואולי לכן היא משולבת בין תחילת הפרשה, העוסקת בהכנסת אורחים יוצאת דופן, לבין דיון עם ה' לגבי מוסריות הפיכת סדום, במידה ויש בה צדיקים:
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה... וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן...
וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'. וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע"?
המרכיבים האלה: יציאה מהתגלות של וירא אליו ה'- להכנסת אורחים גשמית של ריצה אחר הבקר, מחד, והעמדה העצמאית, שבאה לידי ביטוי בצפייה מה' לעמוד בסטנדרטים של משפט: "חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט", מאידך, הם לא רק מרכיבים ייחודים לעם ישראל, אלא המרכיבים שבגללם בחר ה' באברהם: " כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
בתפילה שנזכה לממש את הייחודיות הזו.
