יש הטוענים ,שהיה מצופה מאברהם להתווכח עם א-לוהים ולסרב להקריב את בנו. טענתם היא טענה רצינית, במישור ההומני והמוסרי, אך יש בה התעלמות מוחלטת מהבעת ההערכה הא-לוהית שמגיעה בעקבות העקדה: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי".
אם כך, השאלה עוברת אל הא-לוהים . כיצד ניסה את אברהם אבינו בניסיון כה נורא?! אולי ניתן לאמר, שיש כאן שני מסרים חשובים לדורות. הראשון, הוא עדות לגדולתו של אברהם והשני, הוא חשיבות ערך החיים. עד לניסיון העקדה יכלו לטעון כנגד אברהם, שכל מעשיו מונעים מהבטחת "ואעשך לגוי גדול" ולמען הבטחה זו הוא מוכן לעשות הכל. כעת, דרישת הא-ל עומדת בסתירה להבטחה זו ובכל זאת הוא נענה. עד עכשיו, פעל אברהם בהתנהגויות התואמות את אופיו הטוב והנדיב, כעת, הוא נדרש לבטל את אישיותו בפני מי שגדול ממנו. המסר השני, קורא תגר על מסורות אליליות של הקרבת הבן הבכור, כפי שהיה נהוג בעבודת המולך ועוד. העקדה מלמדת אותנו לא רק דרך הדרישה הראשונית מאברהם, אלא בעיקר דרך הדרישה המתקנת של "אל תשלח ידך אל הנער", שזה איננו רצון הא-ל.
