פרשת כי תבוא- תודה על הכל!
פרשתנו פותחת במצוות ביכורים, הבאת הפרות הראשונים מהמטע לבית המקדש ונתינתם לכהן. בנוסף להבאה, יש מצווה נפרדת של מקרא ביכורים, מצווה להצהיר על הטוב שעשה ה' לנו בהביאנו אל הארץ בנוסף לסקירה היסטורית שמראה את נקודת הפתיחה וכמה השפע הכלכלי הנוכחי אינו מובן מאליו:
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ... וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם....וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה ... וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ ... וַנִּצְעַק אֶל ה' ...וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם ...וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'"...
רש"י מסביר את חשיבות האמירה בפה- שאינך כפוי טובה. התורה מחנכת אותנו לאמר תודה מתוך הבנה שלא קל לנו לאמר זאת. אדם נולד במצב תלותי ומתרגל לראות את נתינת הוריו תחילה ושאר העולם אחר כך, כמובנת מאליה. היכולת לאמר תודה קשורה ליכולת להתנתק מהתחושה הבסיסית הזו, שהכל מגיע לי. קושי נוסף שעליו צריך להתגבר הוא, התחושה שאמירת התודה הופכת אותי לחייב. אם אני מכיר בכך שמישהו העניק לי עכשיו אני משועבד להעניק בחזרה. יותר נח להתעלם מהטובה ולראות אותה כמובנת מאליה, מאשר להפוך להיות מחויב לאחר. לקראת סיומה של שנה כדאי להביט לאחור ולאמר תודה לה' ולכל אדם קרוב או רחוק שהיה לנו לעזר בשנה החולפת. ראשית, כי מגיע להם לשמוע זאת ושנית כדי לצאת קצת מהאנוכיות שלנו ולאפשר לעצמנו התחלה חדשה.
