חופית שלנו

השבוע יוצאים תלמידי התיכון בישראל לחופש הגדול ובקרוב יצאו גם תלמידי היסודי. לכבוד מאורע חשוב זה, אחרוג מפרשת השבוע ואתייחס לחופשת הקיץ. השנה עמדתי עם תלמידי, למרגלות ישיבת חכמי לובלין שעל גבה הורה ר' מאיר שפירא לכתוב את הפסוק הבא: "לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם" השאלה המתבקשת היא: אם רצונך להשמיע יראת ה', עליך לקרוא לבנים אליך - "בואו בנים" ולא לשלחם. ניתן להסביר שהחופש הוא מעין ניסיון, או העמדה במבחן של מה שספגנו במשך השנה. לפי זה האנרגיה של החופש היא "שימור", כדי שלא נדרדר בחופש. ישנה גם אפשרות אחרת, שרואה בחופש הזדמנות לבנות קומה חדשה של עצמאות ועצמיות. כשאתה אדון לזמן שלך, אתה בוחר כל הזמן, והבחירות האלה מעצבות את סדר העדיפיות שלך את עמידתך הערכית. לפי הבנה זו האנרגיה של החופש היא אנרגיה של עיצוב ובנייה. בהצלחה