פרשת ויקרא- חטאת הטייסים
"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם: אוֹ
הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ..."
פרשתנו עוסקת בקורבן החטאת שמובא בעקבות חטא הנעשה בשוגג, ללא כוונה מודעת. עצם העובדה הזאת מהווה פתח להתבוננות, גם בתקופתנו, הרחוקה מעולם הקורבנות. באופן טבעי אדם לא אוהב לעסוק בטעויותיו, הוא מעדיף לעבור הלאה, להתבונן קדימה, לפטור את עצמו באמירה-"זה היה בטעות" ולהמשיך כאילו כלום לא קרה. קורבן חטאת נובע ממציאות בה אדם לא מסתפק בלהסתכל קדימה, אלא עורך חשבון נפש וחש צורך לבחון גם את המעשים בהם הוא חושב שהתנהג כראוי, האומנם לא נפל בהם פגם?
טייסים נדרשים לערוך תחקיר אחרי כל טיסה, גם אם לא היו בה טעויות. להגיע להסכמה על מה היה?, להבין למה? ולשאול איך אפשר לשפר? הרצון והמחויבות להיות הטובים ביותר עבור המדינה ועבור עצמך, מעודדת תרבות של מבט על מה שכבר נעשה ובדיקה איך ניתן היה לעשות אותו טוב יותר, או בצורה יותר יעילה.
אם נפנים היטב את תורת ה״חטאת״ נוכל להיות טייסים טובים.