חופית שלנו

פרשת משפטים

בסוף הפרשה, ישנם תיאורים הקרובים למתואר בפרשה הקודמת, לקראת מעמד הר סיני. חוזר תיאור הנכונות של עם ישראל לקבל את התורה, חוזר תיאור העלייה להר והערפל, או הענן. המפרשים נחלקו, האם יש כאן שני תיאורים שונים של אותם מאורעות, או שהמתואר בפרשתנו קרה לאחר שמיעת עשרת הדברות. גם האפשרות הראשונה מעלה שאלה, מה מתחדש בתיאור השני?   נראה, שהחידוש עולה מהפסוקים הבאים: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל  הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה." בפרשה הקודמת ההתגלות היא כל כך עוצמתית, שהיא בעיקר יוצרת יראת א-לוהים. אצלנו בפרשה, ישנו תיאור של שותפות ושל ברית. אנו לא רק אומרים 'כל אשר דבר ה' נעשה' אלא 'נעשה ונשמע'. כאשר אתה שותף אתה רוצה גם להבין, לא רק לציית. בפרשתנו, כמו כן, לא רק משה עולה במעלה ההר, אלא נציגות רחבה יותר של עם ישראל.