ראש השנה – תרועה או התרעה
"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".
ראש השנה מוגדר בתורה כיום תרועה. מימוש הגדרה זו, נעשה על ידי מצוות תקיעה בשופר, כשבימינו נוהגים לשמוע מאה תקיעות שופר, בכל אחד מימי החג. אחד מההסברים למצוות השופר נוגע להתעוררות והחרדה שקול השופר מעורר, על מנת להתנער משיגרת השנה הקודמת. השנה החולפת היתה, ככל הנראה, השנה עם הכי הרבה אזעקות והתרעות ברחבי המדינה, מאז הקמתה. שיגרה, נשמעת לנו כעת כמו ברכה. ייתכן, שכדי לזכות ,בעזרת ה' ,לשנה נטולת אזעקות חיצוניות, אנו מוזמנים להקשיב טוב לקול השופר, המעורר את ההתעוררות מבפנים. להיות נכונים להשתפר בעזרת השופר ולהתחדש לטובה.
משמעות נוספת שהטעימו חכמים במילה תרועה קשורה למילה רעות. שנזכה לשנה בה תעמיק הרעות ביננו לא רק בשדה הקרב, אלא בכל מרחבי החיים.