חופית שלנו

פרשת חקת נחש הנחושת

פרשתנו מדלגת 40 שנה אל הדור הנכנס לארץ. אומנם התחלף הדור, אבל התלונות נשארו ובעקבותיהם גם העונשים. הדבר החריג בפרשתנו זה האופן בו ה' נענה לתפילת משה ומציל את העם מהעונש, על ידי מה שנראה כמו פסל של נחש מנחושת( הסיבה לבחירת הנחש לסמל חיל הרפואה):

וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּא-לֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל: וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל: וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַה' וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת  הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי:

ייתכן להסביר את הצעד החריג בעזרת תשומת לב לפניה החריגה של העם. התלונה היא על ה' ועל משה במשותף. עד עתה התרגלנו לתלונות על משה, כעת העם מתאר, מעין שותפות של הנהגה, שכנגדה הוא מתלונן. גם בשלב התיקון, העם אומר חטאנו כי דיברנו על שניכם. בעזרת שימוש בנחש הנחושת, לוקח ה' את הנחש עצמו שמעניש אותם ומשתמש בדמותו כדי להציל אותם. המחשבה היא שאולי לגבי משה העם עוד יכול להתבלבל ולא להבין שמשה הוא בסך הכל כלי ביד ה', אבל לגבי הנחש הדבר ברור, כלשון חכמים: לא הערוד(=הנחש) ממית אלא החטא ממית ולא הנחש מחיה אלא ה' מחיה. לצערנו גם בדבר הזה, כשהמהות נעלמת נשארים עם הקליפה. מתברר שאותו נחש נחושת, נשאר מאות שנים אחר כך ביד העם והעם החל להקטיר לו.