פרשת תולדות- עיוור מבחירה?
"וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת..." במהלך הפרשה מתואר העיוורון של יצחק, כהקדמה לבקשתו מעשו, שיצוד עבורו ציד והוא יברכו. רבקה שולחת את יעקב לנצל את העיוורון של יצחק וליטול את הברכה שייעד עבור עשו. חז"ל במדרש, העלו שלל הסברים לעיוורון של יצחק. אחד מיחס לו משמעות של דאגה לעם ישראל:" א"ר חנינא כל פעולות ומחשבות שפעלת אלינו- בשבילנו. למה כהו עיניו של יצחק? כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות". העיוורון שנתפס כמחלה וסבל מתברר כמקדם את ישראל אל ברכתו.
הסבר אחר במדרש, רואה בעיוורון, עונש על לקיחת שוחד- "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים." יצחק שנהנה מציידו של עשו- "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו", נעשה עיוור בעקבותיו. המדרש רואה כאן את העיוורון כעונש ומבקש לעודד מסר חינוכי שלא לקחת שוחד אפילו מבנך שמחויב כלפיך.
אולם העובדה שלעיוורון היו גם תוצאות חיוביות מזמינה מחשבה על החיובי שיש בשוחד הזה בעצמו. ניתן לאמר שכל הורה משוחד כלפי הילד שלו ולעובדה זו יש הרבה השלכות חיוביות. היכולת של אמא לחשוב שרק חיימ'קה שלה צועד ברגל הנכונה, מאפשרת לה להיות עיוורת למבט החיצוני, האובייקטיבי והמנוכר ולהניח למבט המשוחד שלה לתת אמון בילד במקום שבו הסביבה כבר איבדה אותו מזמן. ייתכן שהאהבה והעיוורון של יצחק כלפי הרוע של עשו, עידנו את ההתנגדות שלו לעם ישראל במשך הדורות, כשם שמנעו ממנו לפגוע ביעקב בעוד יצחק בחיים.
