חנוכורונה
תוך התלבטויות על סגרים והגבלות, אנחנו מגיעים לחג היחיד שעוד לא פגש את הקורונה. יש מקום לקחת קצת מחשבות מהחג לצורך ההתמודדות עם המגיפה. חנוכה מגיע בעיצומו של החורף, בו הימים הם מן הקצרים בשנה. הוא החג היחיד שמגיע בסוף החודש כשאור הירח הולך ונעלם. על פי רוב, גם את אורו הקלוש לא ניתן לראות בגלל העונה המעוננת והחורפית. גם בהיסטוריה הוא מתרחש בתקופה חשוכה בימי עמנו, כשבית המקדש השני נמצא בתהליך של דעיכה, אין עצמאות והזהות היהודית נמצאת תחת מכבש לחצים יווני. רבים וודאי חשבו שאין סיכוי להצליח לצאת מזה, דיכאון וייאוש היו הרגשות המובילים.
והנה, מתוך החושך המכביד נובטת האמונה. מתברר שדי בפך שמן קטן שנשמר מטומאת הייאוש והפאסימיות כדי לחולל התחלה חדשה. פך שבעבר נמצא בבית המקדש והיום, אולי נמצא בכיס ליבנו (כסלו:כיס-לב) פך שממנו ניתן לשאוב כוחות, להמשיך מסורות של עם ומסורות של משפחה לצד יכולת לחנוך ולהתחיל התחלות חדשות.
