חופית שלנו

פרשת תולדות- מה ילד יום?

התאומים עשו ויעקב גדלים ובהיותם בני 15 שנים מתרחש האירוע הבא: "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה...וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה".

עשו הוא נער בן חמש עשרה, מדוע הוא מתייחס לעצמו כמי שעומד למות?! ולמה זה גורם לו לזלזל בבכורה? במפרשים עולים שלושה פרושים:

א. כצייד הנמצא בסיכון חיים יומי, אין וודאות שאהיה בחיים, כשאבא יצחק יוריש את הבכורה.

ב. על פי ברית בין הבתרים, הארץ תינתן לזרע אברהם, אחרי 400 שנה. עד אז, אני כבר אמות, "אחרי המבול". 

  ג. החיים הגשמיים מסתיימים במוות בעולם הזה, הבכורה קשורה לרוח ולעולם הבא ובו איני מאמין.

על פי כל אחד מההסברים הללו עשו ממוקד בהווה, באדום האדום החושני, שהנאתו קרובה, ואילו יעקב מביט אל העתיד. ניתן להמשיל זאת למאבק על האצה תעשייתית כדי לחזק את הכלכלה, אל מול הצורך להתחשב בהתחממות כדור הארץ. פרשתנו מעלה את שאלת גבולות המאבק ומהם הדרכים בהן כשר להיאבק על העתיד ועיצובו.