פרשת פינחס
כהכנה לנחלת הארץ מתבצע מפקד נוסף, בפרשתנו. בהתאם לכך, הפעם, המפקד, אינו של לוחמים, אלא של משפחות. אולם, בציווי על חלוקת הנחלות נראה שיש סתירה פנימית: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט." לא ברור, האם הספירה האנושית תשפיע על גודל הנחלה? או גורל א-לוהי? האם יש משמעות לכמות האנשים אם רב או מעט או לא? בחז"ל ובמפרשים יש דעות שונות, אך כולם מתארים סוג של שילוב, בין המאמץ וההיגיון האנושי שבמפקד, לבין האישור והדיוק הא-לוהי שבגורל. ייתכן שחלק מההכנה לכניסה לארץ, הוא השילוב בין התחומים. במדבר התנהל העם בהנהגה א-לוהית מוחלטת, לקראת הכניסה לארץ יש להתחיל ולשלב עמה עשייה אנושית.
