חופית שלנו

פרשת בא

מצוות תפילין מופיעה פעמיים בפרשתנו ופעמיים בספר דברים. במופעה הראשון, מנוסחת גם מטרתה: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". זאת אומרת שתפקידם של התפילין, אותם אנו כורכים לראשנו ולזרוענו בכל יום חול, הוא לייצג את התורה כולה ולהביא להפנמתה. בעזרתן התורה יוצאת מארון הספרים ומגיע ללוות את מחשבותינו ומעשינו. תפילין של ראש ילוו את האדם בבואו להכריע הכרעות מוסריות. תפילין של יד ילוו אותו בבואו ליישם אותן. אחת הסיבות לכך שאסור לשוחח, בזמן הנחת התפילין בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש, היא כדי לא ליצור חייץ, או חוסר התאמה, בין מחשבותינו לבין מעשינו.