פרשת כי תצא למלחמה על אויביך
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ"... הפסוקים הפותחים את הפרשה מתייחסים באופן פשוט למלחמה מול אויב ממשי, אך ברובד עמוק יותר מתייחסים הפסוקים גם למאבק עם האויב הפנימי- יצרו של אדם. כותב על כך רבי מרדכי הכהן מתלמידי האר"י:
"זו היא המלחמה הגדולה שהיא מלחמת היצר שהוא לוחם תמיד. אלכסנדר מוקדון חזר מהמלחמה אחר שלוש שנים שצר על מדינה ועשה מלחמה גדולה עד שכבשה. בחזרתו יצא לקראתו אריסטו, שהיה חכם גדול ומלומד, ואמר לו נצחת מלחמה הקטנה נשאר לך לנצח מלחמה הגדולה. אמר לו יש גדולה מזו? אמר לו כן! זו מלחמה שהיא תמידית מלחמת היצר".
היצר הוא אויביך, האויב הפרטי שלך והוא לא נח לרגע. לפעמים הוא מופיע בדמות העצלות ולפעמים בדמות העצבות, לפעמים הוא מתעורר ככעס או אנוכיות ולפעמים כפיתוי של מיניות. כשאנחנו קמים בבוקר לעבודה, כשאנחנו בוויכוח עם האישה, או כשקשה להניע את הילדים. בשיגרת הלימודים או בחופשה באילת היצר תמיד שם והוא דורש מאתנו להיות תמיד על המשמר. כדי לנצח במלחמה הזו אנו נדרשים לפתח עמוד שידרה, להיצמד לערכים ולהיות צנועים מספיק כדי להכיר בחולשות שלנו ובצורך להתמודד איתן.
